המחלות הנפוצות ביותר בקרב גורי חתולים וחתולים

גורי חתולים וחתולים עלולים לפתח מחלות שונות במהלך חייהם. המחלות האלו עלולות להיות תוצרי הדבקה, או כתוצאה מהתבגרות וגורמים גופניים אחרים. מטה נגלה מהן המחלות הנפוצות ביותר בקרב גורי חתולים וחתולים, כך שתוכלו לדעת באילו מקרים ייתכן שהחתול שלכם צריך בדיקה או טיפול.

מחלות בדרכי הנשימה:

זיהומים בדרכי הנשימה העליונות שכיחים בחתולים, במיוחד אצל חתולים עם מערכת חיסונית מוחלשת. זיהומים אלו הם לרוב ויראליים, ונגרמים על ידי גורמים כגון וירוס הרפס חתולי (FHV-1) או וירוס חתוליים (FCV). התסמינים כוללים התעטשות, הפרשות מהאף ועיניים דומעות. URIs יכולים להיות מדבקים ולפעמים להוביל לזיהומים חיידקיים משניים, הדורשים אנטיביוטיקה.

טפילים בדרכי הנשימה, כולל תולעי ריאות, עלולים להשפיע קשות על בריאות מערכת הנשימה של חתולים, ולגרום לשיעול, קשיי נשימה ולפעמים לחום. הטיפול כולל לרוב תרופות אנטי-טפיליות יחד עם טיפול תומך, ואמצעי מניעה נגד הטפילים האלו, כמו שמירה על היגיינה טובה, חיוניים למניעת חשיפה לטפילים.

אסתמה חתולית היא מצב כרוני המתבטא בדלקת והיצרות בדרכי הנשימה, אשר עלולים להקשות על הנשימה. האסתמה מתרחשת בעקבות חשיפה לאלרגנים כגון אבק, אבקנים או עשן. התסמינים כוללים צפצופים, שיעול ונשימה מאומצת. החומרה של המצב משתנה, כאשר לחתולים מסוימים יש אפיזודות קלות, בעוד שאחרים עלולים לסבול מהתקפים קשים באופן תדיר. הטיפול כולל לרוב קורטיקוסטרואידים ומרחיבי סימפונות, תוך התמקדות בהפחתת החשיפה לאלרגנים בסביבת החתול.

חתולים יכולים להקיא מסיבות שונות, כולל תזונה לא מאוזנת, זיהומים או חסימות במערכת העיכול. גורי חתולים רגישים במיוחד למצב הזה בשל סקרנותם ומערכות העיכול המתפתחות שלהם. הסיבות עשויות לכלול בליעה של פריטים שאינם מזון או שינויים פתאומיים בתזונה. הטיפול תלוי בגורם של הבעיה אך בדרך כלל כרוך בתקופת צום קצרה ולאחריה תזונה בסיסית ופשוטה, ניתן למצוא אצלנו באתר מזון רפואי לחתולים שיכול לסייע בכך. 

שלשול אצל חתולים יכול לנבוע משינויים תזונתיים, מתח, זיהומים או טפילים. גורי חתולים חווים לעתים קרובות שלשולים עקב טפילים כמו תולעים. המצב יכול להוביל להתייבשות וירידה במשקל, והטיפול כולל בדרך כלל שינויים תזונתיים, החזרת נוזלים, ולעתים גם תרופות לזיהומים או טפילים.

IBD הוא מצב כרוני המאופיין בדלקת של מערכת העיכול, המובילה לתסמינים כמו הקאות, שלשולים וירידה במשקל. האבחנה כוללת בדרך כלל שילוב של סימנים קליניים, בדיקות דם, ובמקרים מסוימים, אנדוסקופיה עם ביופסיה. הטיפול כולל לרוב שינויים תזונתיים ותרופות כמו קורטיקוסטרואידים לשליטה בדלקת. יש צורך בטיפול וטרינרי מתמשך כדי לעקוב אחר תגובת החתול לטיפול.

גזזת היא זיהום פטרייתי מדבק המשפיע על העור, השיער והציפורניים, מה שמוביל לכתמים מעגליים שבהם יש נשירת שיער וקשקשים. אבחנה של המצב מתבצעת על ידי לקיחת דגימות עור ותרביות פטרייתיות. הטיפול כולל תרופות נגד פטריות – מקומיות או כלליות – בהתאם לחומרה. ניקוי וחיטוי קפדניים של סביבתו של החתול נחוצים כדי למנוע הדבקה מחדש וכדי להגן על חיות מחמד ובני אדם אחרים.

דלקת עור (דרמטיטיס) היא תגובה אלרגית לרוק של פרעושים, וכתוצאה מכך נוצר גירוד חמור ודלקת. לחתולים שנפגעו עלולים להיות עור אדום ומגורה ונשירת שיער, במיוחד סביב הזנב והגב התחתון. הדברת פרעושים יעילה היא חיונית, תוך שילוב של תכשירים נגד פרעושים, טיפולים מקומיים, תרופות דרך הפה או אמצעים סביבתיים כדי לחסל פרעושים ולמנוע הישנות של תגובות אלרגיות.

דלקת הלחמית יכולה לנבוע מזיהומים, אלרגיות או חדירה/פגיעה של חפצים זרים בעין. התסמינים כוללים אדמומיות, הפרשות ונפיחות של העפעפיים. הטיפול תלוי בגורם למחלה ועשוי לכלול אנטיביוטיקה מקומית או תרופות אנטי דלקתיות. שמירה על ניקיון העין ומניעת חשיפה לחומרים מגרים הם מרכיבים מרכזיים בטיפול.

קטרקט מאופיין בעכירות של עדשת העין, ולעתים פגיעה בראייה. המצב יכול להיות מולד או קשור למצבים כמו סוכרת או טראומה. האבחנה נעשית באמצעות בדיקת עיניים. למרות שלא כל קטרקט דורש טיפול, מצבים שמשפיעים על הראייה עשויים להצריך התערבות כירורגית. 

כמו בני אדם, גם חתולים יכולים ללקות במחלות שונות שמשפיעות על מצבם הבריאותי בטווח הקצר והארוך. חשוב להכיר את המחלות השונות כדי לדעת כיצד יתבצע הטיפול, וכדי להבין מתי החתול שלכם צריך ללכת לווטרינר.